<h1>אגודה סימן מ"ו</h1>
<h2>דף לא:</h2>
בית שהוא מלא פירות [ונפחת] נוטל ממקום הפחת, אמר שמואל חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך. ושבכלים מתיר ומפקיע וחותך אחד שבת ואחד יו"ט. וכתבו הגדולים דמותר לחתוך בשבת קישרי הטלה או תרנגולת לשפוד.
<h2>דף לב.</h2>
אין פוחתין את הנר. ואין עושין פחמין ואין חותכין הפתילה לשנים רבי יהודה אומר חותכה באור בפי שתי נרות.
<h2>דף לב:</h2>
אין שוברין החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח, ואין גורפין תנור וכירים אבל מכבשין, תני רבי חייא אם אי אפשר לו לאפות אא"כ גירף מותר. דביתהו דרבי חייא נפל ליה אריחא בתנורא, אמר לה רבי חייא ריפתא מעליא בעינן. אמר ליה רבא לשמעיה טוי לי בר אווזא ואיזדהר מחרוכא.
שרקין ליה תנורא ביומא טבא, אמר ליה אנן ארקתא בנהרא סמכינן. כתב רבינו אבי"ה מותר לטוח התנור שמטמינים בו בטיט המוכן מערב יו"ט או שהיה דעתו על הטיט שברחוב, עין פרק במה טומנין. קטמא שרי יש מפרשים שנתנו עליו מים קודם יו"ט וחשיב מגובל כדמוכח פרק קמא דשבת ובפרק בתרא.
